☆ מיס גליטרס נחשפת לראשונה- מי מסתתרת מאחורי המצלמה? ☆ Miss Glitters is coming out

אני מתרגשת
ומתקשה לכתוב את המילים
החלטתי שהגיע הזמן
שאני בשלה
להחשף
"לצאת מהארון"
ולעמוד מול המצלמה

מקווה שתקבלו אותי באהבה :)

אז ככה,
קוראים לי אינה, דרומית בת 31 עם נשמה תל אביבית, אמא לחתולה סנובית בשם פומה שאימצתי מצער בעלי חיים ב"ש לפני 4.5 שנים.
וכמובן שאינני יכולה לדבר על התינוקת שלי בלי תמונות :)

שימו לב לציפורניים טרום תקופת הבלוג

הרבה מכן וודאי לא יודעות, אבל אני בכלל עשיתי תואר ראשון במנהל עסקים וחשבונאות, הייתי אמורה להיות דור שלישי לרואי חשבון במשפחה. אבל האהבה שלי ליצירה בערה בי!!
אחרי שהשקעתי שנים בתואר, הקזתי דם ועשיתי שמיניות (ובעיקר הרבה קורסים חוזרים), המשכתי ללימודי שנת השלמה (לימודים למבחני מועצה), עברתי את המבחנים בפיננסית ואז בזמן הלמידה למבחן בביקורת הבנתי שאני שונאת את זה. שאני ממורמרת ובדיכאון. הרגשתי איך עיסוק בתחום האפור הזה שלא מעניין אותי כלל, מכאיב לי פיזית.
באותה התקופה גם הייתי מאורסת למישהו שהייתי איתו 5 שנים, הבנתי שרק מהמחשבה של להיות איתו גם כן מכאיב לי פיזית.
אז עזבתי את הלימודים, עזבתי את הארוס ובעצם עזבתי את העתיד שעבדתי עליו שנים, עזבתי עתיד עליו השקעתי את השנים הכי יפות של חיי.

זאת הייתה תקופה שהייתי יושבת הרבה בבית ובעצם לא עושה כלום, משהו בסגנון של "מחפשת את עצמי". אז גם נחשפתי לקבוצת החלפות האיפור בפייסבוק והייתי מבלה שם מהבוקר עד הלילה.... גיליתי את עולם הקניות איפור ברשת, הכרתי הרבה אנשים מדהימים והתחלתי לקרוא בלוגים ישראליים (הראשונה שבהם, הייתה פיצ'ה שבגללה התמכרתי ללקים!).
הייתי מאוד פעילה בקבוצות בפייסבוק, הייתי מייעצת ומדריכה בכל הקשור בקניות ברשת, היה לי גם שירות לקניות ברשת עבור מאותגרות טכנולוגית והחוששות מהשפה האנגלית. אז הבנתי שגם לי יש מה להציע, גם לי יש מה להגיד, דברים שרצוי שיהיו מאוגדים במקום אחד ושתמיד יהיו זמינים עבור כולם.

וכך נולד לו בדיוק לפני שנתיים הבלוג שלי, הבלוג של מיס גליטרס.

יש משהו מאוד סמלי בעיניי להחשף ביומולדת שנתיים של הבלוג. אחרי שנתיים של פעילות, הרגשתי בשלה להחשף, אפשר להגיד שאפילו הרגשתי צורך לעשות זאת. גם כאשר אתר גילטי הודיעו לי שנבחרתי לככב כבלוגרית החודש שלהם, הבנתי שזו הזדמנות מצויינת ושאין כמו ההווה. אז נכון, הופעל עליי קצת לחץ מתון, אבל אני מודה לכל מי שעודד אותי ונתן לי את הבטחון לעשות זאת.
אני קוראת את הפוסט הראשון שלי בבלוג, פוסט ההיכרות עימי, וזה כל כך מרגש אותי לדעת שהשנתיים האחרונות, עד כמה שהן היו קשות לי, הן הובילו אותי לדרך הנכונה. אחרי כל כך הרבה זמן שאני חולמת לעסוק באיפור, החלטתי ללכת על זה.

וכך התחלתי ב-30.10.14 את דרכי אל האושר...
נרשמתי לקורס איפור אצל מיקי בוגנים ואין מאושרת ממני (אם אתן מעוניינות שאכתוב על הלימודים בהרחבה בפוסט נפרד, תכתבו לי מה מעניין אתכן לדעת ואשמח להכין פוסט עבורכן).

אני מדי יום זוכה להכיר אנשים נפלאים, כישרוניים, שמהווים עבורי השראה עצומה, המדריכים הנפלאים שלי שתמיד אני יכולה להתייעץ איתם ולשמוע ביקורת בונה. הזכות לעבוד עם מיקי בתצוגת אופנה ולשמוע ממנו את צמד המילים "עבודה יפה". ברור לי שעשיתי את הבחירה הנכונה שעזבתי מאחורי את כל מה שלא גרם לי אושר.
היום אני מתעוררת והולכת לישון עם תחושת סיפוק עילאית וחיוך טפשי מרוח על הפנים. גם כשנאלצתי לקום ב-3:30 לפנות בוקר כדי להגיע לאפר בתצוגה של גולברי ב-6:00.


לכתוב בלוג זה לא פשוט. זה הרבה עבודה, הכנת שיעורי, יצירת תכנים מעניינים וחדשים, הבנת הפלטפורמה הטכנולוגית של הבלוג, לדעת להתנהל מול קוראי הבלוג ובעיקר לדעת לעבוד עם הקולגות בבלוגספירה ועם יח"צנים.
אז אני החלטתי שזה לא מספיק מאתגר עבורי ואני אכתוב את הבלוג כדמות אנונימית. למרות כל החברויות שיצרתי ברחבי הרשת, אני לא אגלה לאף אחד שאני עומדת מאחורי הדמות הנוצצת. אני אמרתי שאת קהל הקוראים שלי אני ארוויח ביושר, בלי שאף אחד ידע מי אני. שיתאהבו בבלוג שלי בזכות התכנים שבו, ולא בזכות שאנחנו חברות ויש לי עיניים כחולות :)
אני לא יכולה לתאר במילים כמה אני מתרגשת כאשר חברה שלי עושה לייק לדף או מגיבה לי בבלוג. אני פשוט נמסה...

סיבה נוספת בגללה בחרתי לא להחשף עד היום, פשוט משום שאני די ביישנית ומאוד נבוכה מתשומת לב. אני מתחילה לגמגם, להסמיק ודי שוכחת איך מדברים רהוט ברגע שאני במרכז העניינים.
אני אוהבת להיות זאת שעושה הרבה רעש, אבל לא בקידמת הבמה :)
ואיך אפשר בלי בעיית דימוי עצמי? אז כן, בגיל 31 למדתי לאהוב את עצמי ולקבל את עצמי כמו שאני, במשקל העודף שלי, עם הבטן, עם הפולקע בידיים והאף העקום, אבל עדיין אינני מרגישה מספיק בטוחה בעצמי להיות בפרונט. זה כנראה תהליך שאני צריכה לעבור עם עצמי. ובעיקר לגדל עור פיל...

טוב, די, שפכתי מספיק :)


הפוסט נכתב מעומק ליבי ואני נרגשת ומעט חוששת להוציא אותו למרחב האינטרנטי.
מקווה שהצלחתי לרגש גם אותכם :)
וכמו שאומרים: תהיו עדינות!!! :)

שלכן,
מיס גליטרס :)
🖤🖤🖤

חפשו אותי גם ביוטיוב...

מוזמנים לשלוח לי בקשת חברות בפייסבוק או לעשות לייק לדף העסקי וכמובן לעקוב אחרי באינסטגרם.